ערך מוסף: סוניה גורודיסקי מארחת את נגידת בנק ישראל לשעבר הפרופ’ קרנית פלוג

ערך מוסף - הפודקאסט הכלכלי

ערך מוסף: סוניה גורודיסקי מארחת את נגידת בנק ישראל לשעבר הפרופ' קרנית פלוג

00:00 / 00:29:45

ערך מוסף: סוניה גורודיסקי מארחת את נגידת בנק ישראל לשעבר הפרופ' קרנית פלוג
Jul 7, 2023 • 00:29:45
קרנית פלוג: “הנזק הכלכלי של החקיקה המשפטית בשיטת הסלמי הוא אדיר” פרופ’ קרנית פלוג, סגנית הנשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מרצה באוניברסיטה העברית ונגידת בנק ישראל לשעבר מודאגת מהכיוון אליו צועדת הכלכלה הישראלית במידה והממשלה תמשיך לקדם את הרפורמה המשפטית באופן חד-צדדי. פלוג, התארחה ב”ערך מוסף”, הפודקאסט הכלכלי השבועי של…

עדכון זמן הקפצנו אותך לנקודה הקודמת שעצרת

קרנית פלוג: "הנזק הכלכלי של החקיקה המשפטית בשיטת הסלמי הוא אדיר" פרופ' קרנית פלוג, סגנית הנשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מרצה באוניברסיטה העברית ונגידת בנק ישראל לשעבר מודאגת מהכיוון אליו צועדת הכלכלה הישראלית במידה והממשלה תמשיך לקדם את הרפורמה המשפטית באופן חד-צדדי. פלוג, התארחה ב"ערך מוסף", הפודקאסט הכלכלי השבועי של "ישראל היום" והזהירה מפני הנזקים הכבדים שעלולים להיגרם בראש ובראשונה לקטר המשק הישראלי – ההייטק – והיא תוהה "איך מישהו בכלל יכול לחשוב שאפשר לקחת את הסיכון הזה". פלוג סבורה שרווחיות היתר של הבנקים הייתה זמנית ולהטיל עליהם מיסוי נוסף או לחייב אותם לשלם ריבית על העו"ש – זאת טעות, היא אומרת שהרגולטור, בנק ישראל, פעל באיחור בסוגיית תמסורת הריבית לציבור, היא מזהירה מפני התפרצות מחירי הדירות, אבל מעבר לכל אלה – היא מזהירה מפני "הנסיגה מהשיוויון המגדרי". "ברמה המאקרו כלכלית המשק נמצא עדיין במצב טוב. הצמיחה ברבעון הראשון הייתה 3.1%, רמת האבטלה נמוכה, וגם השכר הריאלי בסה"כ לא נשחק. נכון שהציבור מאוד מוטרד מעליות המחירים שבחלק מהתחומים הן מאוד משמעותיות וזה בא לידי ביטוי במדד המחירים לצרכן. בהסתכלות קדימה המצב הפוליטי ועכשיו ההחלטה להתקדם בחקיקה שלא בהסכמה בהחלט מעיבה על ההתפתחויות הכלכליות, רואים את זה בפיחות השקל, במדדי המניות שהביצועים שלהם נחותים לאין שיעור לעומת אלה שבארה"ב- נסדא"ק וs&p שתמיד הם הלכו ביחד ופתאום יש את התפצלות, רואים את זה במדדי הסיכון ורואים את זה גם בתחזיות של הגורמים המקצועיים, שאם החקיקה המשפטית אכן תתקדם שלא בהסכמה, הנזקים הכלכליים יהיו מאוד מאוד גדולים ועדיין לא ראינו כלום". את שותפה להערכות האלה?"אני בהחלט חושבת שהסיכון הוא מאוד מאוד גדול. אני חושבת שלפגיעה בעצמאות של הרשות השופטת יש פוטנציאל נזק אדיר לכלכלת ישראל, ואנחנו רואים את זה באותם מדדים קצרי טווח שפשוט מרמזים על כך שגם השווקים מאוד מוטרדים. כלכלת ישראל פגיעה במיוחד ורגישה להשלכות של השינויים המשפטיים בגלל ההייטק. ההייטק היה ועודנו מרכיב מאוד חשוב בכלכלה הישראלית, הוא אחראי על 18% מהתוצר, 12% מהתעסוקה, 25% מהמסים הישירים ו-56% מהייצוא. ההייטק הוא הקטר של המשק בשנים האחרונות והוא מאוד רגיש לסביבה ונשען בעיקר על השקעות זרות, ואנחנו כבר ראינו ירידה בהשקעות הזרות. הייתה ירידה בכל העולם בהשקעות בחברות הייטק, שקשורה גם לריביות הגבוהות בעולם, אבל הירידה אצלנו הייתה חדה במיוחד. כלומר, בהחלט אפשר לזהות את הפגיעה הנוספת שקשורה למה שקורה פה במישור הפוליטי". התחזית שלך לגבי ההייטק הישראלי, לאן התחום הזה הולך?"אם החקיקה המשפטית תתקדם, ואני חושבת שהעברה של ביטול עילת הסבירות הוא איתות לכך שיש כוונה להמשיך בחקיקה בשיטת הסלמי, התחזית שלי היא מאוד עגומה. הממשלה צריכה להבין שהנזק הכלכלי של חקיקה כמו שכרגע נראה שיש כוונה להעביר - הוא פשוט אדיר וזה סיכון שאני לא מבינה איך מישהו יכול לחשוב שאפשר לקחת אותו. אני חושבת שההישגים של ממשלות ישראל לדורותיהן להביא את כלכלת ישראל למקום שבו היא נמצאת היו אדירים. גם בהייטק וגם בכלל, עמדנו מאוד יפה בזעזועים שהיו בכלכלה העולמית - גם במשבר הפיננסי הגלובלי, גם בקורונה- בזכות מדיניות, בזכות צעדים והרפורמות שנעשו כדי לחזק את העמידות של הכלכלה הישראלית. לסכן את כל זה ובשביל מה?" איזה ציון היית נותנת לממשלה על הטיפול בסוגיית יוקר המחיה?"לטעמי, נעשה מעט מדי. הטיפול ביוקר המחייה הוא אחד מהדברים שהממשלה הזאת הבטיחה לבוחרים, אבל היא כל כך עסוקה בלנסות להעביר את החקיקה המשפטית, שהיא לא ממש פנתה לנושא הזה, ובאמת לא נעשה הרבה. הוקמה ועדה, אני לא בטוחה שזאת הדרך הכי יעילה לטפל בנושא. צריך לומר שכדי לטפל ביוקר המחייה צריך לטפל בשלושה נושאים מרכזיים. הראשון הוא נושא הדיור - זוהי אחת הסוגיות שהכי מקשות על הציבור. כיום בגלל עליות הריבית יש ירידה בביקושים לדירות ולכן אנחנו רואים התמתנות במחירים, אבל לכשהריבית תרד, לא יהיה היצע מספיק של דירות. כדי לענות לצרכים של האוכלוסייה הגדלה בישראל, צריך לבנות בין 60-70 אלף יחידות דיור בשנה, זה קרה בשנתיים הקודמות, אך זה לא קורה עכשיו, אין מספיק התחלות בנייה. אז אני חוששת שתהיה התפרצות המחירים של הדירות כשהריבית תתחיל לרדת. הנושא השני הוא מחירי המזון, כולל מחירי הפירות והירקות- פה עדיין לא נעשה מספיק. בנושא החקלאות - התחילו לגבש מתווה בתקופת הממשלה הקודמת וזה לא התקדם". מה לגבי ההקלות בייבוא עליהן הכריז שר הכלכלה?"הייתה הכרזה על השינויים בתקינה לפי התקינה האירופאית וזה נכון, אבל זה צריך לבוא יחד עם הטיפול בכל נושא הריכוזיות, אחרת אני חוששת שלא נראה את זה במחירים. עוד נושא שמאוד מייקר את המזון בישראל הוא נושא הכשרות. שם הייתה רפורמה שגובשה כדי להגביר את התחרות בכשרות ולהפוך את הממשלה רק לרגולטור והייתה נסיגה מוחלטת מהרפורמה הזאת, זה מרכיב משמעותי בעלויות המזון בישראל. אפשר להכניס תחרות לנושא הכשרות, וזה יוזיל את המחירים. אני חושבת, שהממשלה לא עשתה מספיק צעדים להוזלת יוקר המחיה, וזה בין היתר תולדה של תשומת הלב שהלכה לכיוון אחר". כנגידת בנק ישראל לשעבר, מה את חושבת על הצעת החוק של ח"כ אזולאי לחייב את הבנקים לתת ריבית על יתרות הזכות?"זאת הצעה גרועה, והיא לא הדרך לטפל בסוגיה של ריביות נמוכות על העו"ש. היא גרועה משום שאם תהיה התערבות בריבית שתיקבע, זה ברור שכל הבנקים יתיישרו לריבית הזאת, זאת בעצם התערבות במנגנון השוק, שצריך לחזק אותו אבל לא להתערב בצורה בוטה. בנוסף, בהצעת חוק הייתה גם קביעה שאחרי שנגיד בנק ישראל יקבע את הריבית על העו"ש, הוא יצטרך לקבל את אישורו של שר האוצר, שזאת כבר התערבות בוטה בעצמאות של הנגיד ושל בנק ישראל". אבל אפשר להבין מאיפה ההצעה הזאת הגיעה.."אפשר בהחלט להבין את אי שביעות הרצון מהעובדה שהבנקים מאוד מהירים בלהתאים את הריבית על ההלוואות ועל החובות לריבית בנק ישראל, והרבה יותר איטיים בלהתאים את הריבית על יתרות העו"ש. אגב, זה נכון בכל העולם. התמסורת מהריבית של הבנק המרכזי לריביות הזכות היא מאוד איטית, ואצלנו היא יותר גבוהה מאשר במקומות אחרים...זה לקח זמן, אבל הבנקים התחילו להתחרות גם בריביות על הפיקדונות, גם בריביות על יתרות זכות ועל האוברדרפט. העובדה שכל בנק מציע חבילה אחרת זה דבר חיובי, לא היינו רוצים שכולם יציעו בדיוק את מה שבנק ישראל יגיד". שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר שבאוצר קרובים לנוסחה הסופית של מיסוי רווחי היתר על הבנקים. דעתך על זה? "אני חושבת שכל מיני מהלכים כאלה הם לא מהלכים נכונים. הדבר העיקרי הוא להמשיך ולטפל בכל הנושא של התחרות בין הבנקים, בין הגופים החוץ בנקאים שיציעו שירותים פיננסיים והדבר הזה קורה. אולי זה לא קורה בקצב הנכון, אולי לא קורה מספיק מהר, אבל הוא קורה ובשנים האחרונות נעשו המון צעדים כדי להגביר את התחרות. אם מדובר ברווחיות היתר שנוצרה כתוצאה מכך שלא נתנו ריביות על יתרות הזכות ועל הפיקדונות, אז זה דבר זמני. ברגע שנעשים כל המהלכים האלה שנועדו להעלות את ריביות הזכות, אז ממילא המרווחים יירדו, ולכן רווחי היתר האלה לא יתמידו. אני חושבת שהרווחיות ברבעון או שניים האחרונים הייתה חריגה, אבל בסך הכל זה שהבנקים הם רווחיים ואין אצלנו את החשש ליציבות שלהם, גם זה דבר חיובי. הרווחיות החריגה של הבנקים נבעה גם מהאיטיות של הרגולטור וגם של הציבור שלא מיהר להעביר את הכספים למכשירים שנותנים ריבית ואני מקווה שהציבור יהיה יותר אקטיבי". בתקופתך כנגידה, וגם למעשה עד לא מזמן, לא מעט נשים כיהנו בתפקידי המפתח בצמרת הכלכלית.."כשהייתי נגידה בכנסים בינלאומיים שונים נורא התגאיתי להציג שקף שהראה שכמעט כל הרגולטורים בתחום הפיננסי היו נשים, יותר ממחצית המנכ"לים של הבנקים היו מנכ"ליות, והמערכת הפיננסית שלנו נראתה כמו חזון השיווין. הנושא הזה השתנה מקצה לקצה. אותו שקף שהייתי מציגה בזמני כנגידה, היום היה מראה שכולם הוחלפו על ידי גברים. אין גם מנכ"ליות של משרדים ממשלתיים.."לגבי המינויים של המנכ"לים אני חושבת שזה קשור למערכת הפוליטית, למפלגות שאין בהן ייצוג נשים בכלל ושבכלל חושבים שתפקידה של אישה הוא לא להיות במקום ציבורי ויש משהו באווירה לא פועל בכיוון הנכון ואני רואה ממש נסיגה מהשוויון המגדרי". YouTube - https://youtu.be/s5VmME3nmDw ערך מוסף - הפודקאסט שיכלכל לכם את היום עם סוניה גורודיסקי האזנה נעימה

[לקרוא עוד...]

[פחות...]