פרק 13: לו היית קצת יותר המורה שלי |עם שירלי רימון ברכה

שלך, אני ◦ Yours, me

פרק 13: לו היית קצת יותר המורה שלי |עם שירלי רימון ברכה

00:00 / 00:39:03

פרק 13: לו היית קצת יותר המורה שלי |עם שירלי רימון ברכה
Sep 1, 2022 • 00:39:03
למורה שרה, את בטח לא זוכרת אותי, עוד תלמידה, כיתה גימל נדמה לי, והמשפט שלך -“בוחן פתע. לסגור מחברות, להוציא דפים”.איזה מנהג זה להפחיד ככה ילדים, להלחיץ אותם, אותי. ילדה שמרגישה בשדה קרב, יורים עלי, המורים יורים עלי. לא מלמדים אותי, לא חונכים אותי, לא עוזרים לי לגדול כך כותבת…

עדכון זמן הקפצנו אותך לנקודה הקודמת שעצרת

למורה שרה, את בטח לא זוכרת אותי, עוד תלמידה, כיתה גימל נדמה לי, והמשפט שלך -"בוחן פתע. לסגור מחברות, להוציא דפים".איזה מנהג זה להפחיד ככה ילדים, להלחיץ אותם, אותי. ילדה שמרגישה בשדה קרב, יורים עלי, המורים יורים עלי. לא מלמדים אותי, לא חונכים אותי, לא עוזרים לי לגדול כך כותבת אשה בוגרת, במכתב שלא שלחה, למורה שהייתה לה אז. תחושות הכאב, הפחד, חוסר הביטחון וההישרדות, עוד חיות בתוכה, ובדרכן מנהלות את האמא שהיא היום. היא חוששת מה יהיה על בנה שמתחיל עכשיו כיתה א' ומייחלת שתהייה לו חוויה אחרת - מעצימה, חונכת, תומכת, מאפשרת אז אני משוחחת עם שירלי רימון ברכה ראש מנהל חינוך של עיריית תל אביב- יפו על מהות החינוך. על המפגש היומיומי שמתקיים בבתי הספר בין ילדים למבוגרים, תלמידים ומורים, והורים... ועל הקושי שלו להיות קרוב ואיכותי - כי מערכת. לא מיטבית, אבל עם הרבה טוב, לא חדשנית אבל מתחדשת, מקובעת שמצליחה גם להשתנות ושלהורים יש בה תפקיד מרכזי. אז מה בכוחותינו לעשות (ולא לעשות) כדי לתמוך אותה ואת כל חלקיה - למעננו ולמען ההווה והעתיד של ילדינו? שיחה מצמיחה עריכה: אסף רפפורט מוזיקת נושא: דידי ארז

[לקרוא עוד...]

[פחות...]