X
זמן לחשוב
זמן לחשוב
#059 | עובד יחזקאל וישראל גופמן | זמן לחשוב
/
  • #059 | עובד יחזקאל וישראל גופמן | זמן לחשוב

    #059 | עובד יחזקאל וישראל גופמן | זמן לחשוב

    May 24, 2022 • 00:41:25

    “זמן לחשוב” עם ישראל גופמן ועובד יחזקאל: על שינוי הנוסחה ביחסים שבין מורה לתלמיד ועתידם של ילדימערכת החינוך בישראל עובד יחזקאל, יו”ר המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, לשעבר מזכיר הממשלה ואף מורה להיסטוריה, מוטרד בימים אלה מהעתיד של ילדי מערכת החינוך. בשיחה פתוחה וכנה טוען כי אם לא תתקבלנה הכרעות נוספות בדבר…

עדכון זמן הקפצנו אותך לנקודה הקודמת שעצרת      
     
"זמן לחשוב" עם ישראל גופמן ועובד יחזקאל: על שינוי הנוסחה ביחסים שבין מורה לתלמיד ועתידם של ילדימערכת החינוך בישראל עובד יחזקאל, יו"ר המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, לשעבר מזכיר הממשלה ואף מורה להיסטוריה, מוטרד בימים אלה מהעתיד של ילדי מערכת החינוך. בשיחה פתוחה וכנה טוען כי אם לא תתקבלנה הכרעות נוספות בדבר התאמת מערכת החינוך לשינויים הבין לאומיים ומאפייני הדור הצעיר, מגמות הירידה בנתונים הבין לאומיים יהפכו למגמות קריסה, וזאת ברקע הרפורמה בבגרויות של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון. באופן הבסיסי ביותר יחזקאל בעד הרפורמה, ובאופן כללי מאד מעודד רפורמות כי זו עדות לשרה ולממשלה שבאות לעבוד. יחד עם זאת, מסייג ואומר כי מקווה שמדובר בניצן ראשון בתוך תנועה גדולה של שינויים שצריכים לייצר על מנת שזו לא תהיה אפיזודה חולפת. אגב שינויים, עובד מתייחס להחלטת ממשלה אחרת, הנוגעת לאיחוד המכללות להוראה בישראל, שאת הסנונית הראשונה שלה הוא הוביל – עם האיחוד של מכללת לוינסקי אשר העמידה רבבות מורים לאורך השנים של למעלה מאה שנות מורשת ומכללת וינגייט בת למעלה מ-70 שנה עם מורשת של חינוך לספורט. זו כשלעצמה גם כן תוצאה של רפורמה, ויחזקאל מסביר על היתרונות המידיים שלה. ראשית, ההוכרחה כי כשרוצים - ניתן למזג מסגרות כדי לייעל את התועלות של כל אחת מהן. שנית, יש כאן הזדמנות יוצאת מן הכלל למערכת החינוך בישראל כי זו פלטפורמה לא רק להכשרת מורים אלא לשינויי מדיניות. ולבסוף, המעבר מאחריות משרד החינוך לאחריות המל"ג – מאפשר חופש אקדמי רחב יותר. ברגע של כנות עובד מתוודה כי במספר אפשרויות ניסו להחזיר אותו לממשלה והוא סירב, שכן עם הזמן הבין שמעדיף את החברה האזרחית כמרחב הפעילות שלו, ואת עיקר השיחה הקדשנו להבנת החזון ואילו שינויים דרושים לנו לגישתו. יחזקאל מדבר על מערכת שמשנה את הנוסחה ביחסים שבין מורה לתלמיד לכזו שבה המורה מביא ידע והתלמידים מביאים מיומנויות, והלמידה היא הדדית, עם תנועתיות גדולה יותר תחת מסגרת. הוא מבקש לקרוא תיגר על התפיסה שאומרת שמורה הוא מורה לחיים, שכן העידן שבו אנשים למדו מקצוע בגיל 20 ועבדו בו עד גיל 65-70 ויצאו לפנסיה – נגמר. המורה הוא גם וגם. בחצי מהזמן שלו הוא מורה ובחצי השני הוא יזם או סטארטאפיסט שעשה אקזיט – והתלמידים רק יעריכו אותו עוד יותר על כך. באותו האופן מערכת החינוך שצריכה להכשיר את כוח העבודה העתידי שלה, צריכה לאמץ גישה דומה כדי שהילדים המאד חכמים ידעו להשתמש בכלים שיש להם בתור חוויית הלמידה ויראו את הרלוונטיות שלה, ועדיין יבינו שהמורה הוא איש הייטק שהשקיע באיזה סטארטאפ ועשה אקזיט אבל בחלק מהזמן הוא בא ללמד אותם. עלינו לפתח מודלים נוספים על מנת להישאר רלוונטיים בעיניי התלמידים עצמם.
[לקרוא עוד...]
[פחות...]