עמוד הבית >> חברה ותרבות >> יחסים >> הפודקאסט: שלך, אני ◦ Yours, me
![שלך, אני ◦ Yours, me שלך, אני ◦ Yours, me](https://xn--4dbffo8box.xn--4dbrk0ce/wp-content/uploads/2023/02/23925413-1649233650478-5251933bad37c-scaled.jpg)
יוצרים: Moran Shpitzer | מורן שפיצר
פרק 47: להסתכל בעיניים חדשות| עם נעמה מוזס
פרק 46: החופש להיות אני | עם ערן שטרן
כאב של לוחמים | עם נתנאל זינגבוים
פרק 44: בטבע שלי | עם נעה ישראלי רוזנברג
פרק 43: איך ידעתי שזה יקרה| עם מעיין בשן
פרק 42: מלחמה זה לא משחק ילדים| עם טלי ורסנו אייסמן
פרק 41: לנשום | עם נמרוד קאופמן
פרק 40: על החיים ועל המוות | עם נורית אלדר
פרק 39: סימני דרך | עם מיכל גפן
פרק 38: רק בגלל הרוח | עם יובל סער
![שלך, אני ◦ Yours, me שלך, אני ◦ Yours, me](https://xn--4dbffo8box.xn--4dbrk0ce/wp-content/uploads/2024/06/23925413-1719163699147-95c29e014db48-150x150.jpg)
פרק 47: להסתכל בעיניים חדשות| עם נעמה מוזס
Jun 24, 2024 • 00:49:44
על האפשרות למלא את תחושת הריקנותבערך עצמי ולחיות חיים בעלי משמעות.ויש גם כלים פשוטים ליישום. רגעים משמעותיים, חוויות לא סתמיות, מעשים בעלי ערך ( גם להכין סנדוויץ’ בבוקר לילדים זה נחשב) והנוכחות שלנו, שאילולא היינו זה היה נראה אחרת – מתקיימים על בסיס יומיומי.ולכן, כדי לגעת בסוד האושר של חיים…
פרק 46: החופש להיות אני | עם ערן שטרן
Jun 9, 2024 • 00:51:45
פרק שמפרק חסמים ופותח נתיבים לאפשרות להיות ולחיות הכי קרוב לאופן שבו אנחנו רוצים להיות עצמנו. ולהרגיש חופשיים. ☆ להיות אני. חירות בסיסית וסופר הגיונית, רק שהיישום אעפס, לא פשוט. המון חסמים ובלמים, פחדים ורעשים, הסללות ודפוסים מונעים מאיתנו להגיע אל ליבת היותנו ולהיות אנחנו על מלא. אז איך בכל…
כאב של לוחמים | עם נתנאל זינגבוים
May 8, 2024 • 00:52:24
פרק שמתחיל ממלחמה ומסתיים בהחלמה. על הקרב שלא נגמר עבור אלו ששבו הביתה וממשיכים להילחם על היכולת לקיים שגרת חיים נטולת אימה והלמות קרבות. עם נתנאל זינגבוים, פסיכולוג ויזם שלחם בעומק עזה בצוק איתן, היה כפסע מהמוות וסוחב את הרגע שבו ראה כדור אש ענקי מתקדם לכיוונו וחשב שזה הסוף.…
פרק 44: בטבע שלי | עם נעה ישראלי רוזנברג
Apr 19, 2024 • 00:36:43
פרק שמתחיל נבול ומסתיים פורחעל הטבע. על עוצמתו וכוחות הריפוי שיש בו עבורנו.עם נעה ישראלי רוזנברג, טבע תרפיסטית, מנחת תוכנית לימודי הטבע כמרחב מרפה ( עם יובל ארזי).דיברנו על כוחותיו של הטבע שמאפשרים לנו להרגיש בו את עצמנו באופן אחרעל המשמעות של להיות במרחב פתוח לפתיחת חסימות בלבעל חיבור –…
פרק 43: איך ידעתי שזה יקרה| עם מעיין בשן
Apr 2, 2024 • 00:35:07
פרק על אינטואציה ושפת גוףשמתחיל מחוסר בהירות ומסתיים בידיעה. לאינטואציה חוקים משלה היא מזהה את מה שהמח קולט בשברירי שניות ולא מצליח לתרגם למילים והבנות ברורות. ולכן, לא פעם, נבטל אותה ולא נקשיב למה שהיא אומרת.אבל היא יודעת. והיא לגמרי מישהי לסמוך עליה.אז איך נדע לתת לה תוקף, להאמין לה…
פרק 42: מלחמה זה לא משחק ילדים| עם טלי ורסנו אייסמן
Mar 15, 2024 • 00:54:21
פרק שמתחיל מפער ומסתיים עם גשר.על ילדים והורים בעת מלחמהועל איך אפשר לקיים בתוכה (איכשהו) שגרת שלום.עם טלי ורסנו אייסמן מסבירת פיקוד העורף לילדים (סא”ל במיל’) סופרת ומשוררת. שוחחנו על הפער הבלתי נתפס בין רכות ותום של ילדים לבין נוקשות ורשעות של מלחמהועל איך יוצרים שם גשר.על לפעול הפוך מהרצון…
פרק 41: לנשום | עם נמרוד קאופמן
Mar 3, 2024 • 00:56:47
פרק שמתחיל במחנק ומסתיים עם הרבה אויר. לנשום. לכאורה הדבר הכי פשוט, הכי בסיסי, הכי מובן מאליוובפועל, ממש משהו להתאמץ עליו, במובן המלא והעמוק שלו. אז איך אפשר לנשום על מלא, גם שהתחושה היא שאין אויר?איך לחיות עם אויר, גם כשהוא ממש דחוסותכל’ס, איך לחזור לבסיס של הבסיס – אל הנשימה…
פרק 40: על החיים ועל המוות | עם נורית אלדר
Feb 14, 2024 • 00:57:51
פרק שעוסק במוות והוא מלא חיים. אנחנו מדינה בשבעה. חווים מוות מתמשך ואובדנים, אובדנים, אובדנים של א.נשים שלא אמורים למות. מתוך היגון, הכאב שאין לו סוף ותחושת הדי כבר, נולד הפרק הזה שמעז לגעת במוות, להתבונן עליו בפרספקטיבה, לשאול עם גם הסוף הזה הוא התחלה של משהו אחר? האורחת בפרק…
פרק 39: סימני דרך | עם מיכל גפן
Jan 21, 2024 • 00:48:48
פרק שמתחיל בפרטים קטנים ומסתיים בתמונה גדולה. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים ( אמרו את קודם, לפניי, לא משנה) ומתוכם, נגלית תמונת מציאות מרובדת ומגוונת שמשתנה רק מתוך מה שנבחר לשים לב אליו. וככה למשל, אפשר ללכת כל יום באותו מסלול קבוע ולראות אותו בכל יום קצת אחר. כן, כן, זה…
פרק 38: רק בגלל הרוח | עם יובל סער
Jan 2, 2024 • 00:47:42
פרק שמתחיל עם ספק, מסתיים בתקוה ובאמצע מכתב של יאיר לפיד – “לא לייאוש” “הרוח תנצח תמיד, בכל מצב.” ב 6 באוקטובר עמד המעצב והאוצר, יובל סער מול המשפט הזה, ובכה. האמירה הזו, המוחלטת, שמופיעה על קיר הכניסה לתערוכה של האומנית האגדית מרינה אברמוביץ’, ברויאל אקדמי בלונדון, ריגשה אותו עד…